פרויד- השלב האוראלי
ההתפתחות לפי פרויד היא לפי שלבים אוניברסאליים שכל אחת מאיתנו עובר. תיאוריות של שלבים היו נפוצות בתקופתו, ולכן הוא לא שונה בכך. מבחינת בפרויד ההתפתחות היא פסיכו-סקסואלית- בגלל שהכל קשור בסקס, אז גם ההתפתחות שלנו היא לפי זה.
מבחינת פרויד השלב ההתפתחותי הראשון הוא השלב האוראלי. זהו השלב בו הפה של התינוק הוא האזור הארוגני העיקרי. הוא נמשך בערך מגיל הלידה עד גיל 21 חודשים, כמעט שנתיים. בשלב הזה העיסוק המרכזי הוא בפי התינוק, ובאובייקט שגורם לו לעונג דרכו- הפטמה של הבקבוק, השד, או המוצץ, שכשהוא עוסק ביניקה או במציצה אז הוא הכי מרוצה בעולם.
מבחינת פרויד אנחנו נולדים עם כמות קבועה של אנרגיה ליבידניאלית, וכשהאנרגיה הזו אינה ממומשת במלואה בשלב כלשהו בהתפתחות שלנו אנחנו לא מצליחים להעביר אותה במלואה לשלב הבא, משהו ממנה נשאר מאחור. זה בעצם ה"קיבעון". האדם המקובע אוראלית עשוי להיות עסוק מאוד במציאת סיפוק אוראלי, כגון עישון סיגריות, שתיית אלכוהול, בולמוסי אכילה או כסיסת ציפורניים. זה בעצם עולה בשלבים בהם אנו חשים מצוקה כלשהי בחיים שלנו ולכן אנחנו נסוגים להתנהגות שהרגיעה אותנו בעבר.
לקיבעון האוראלי יש גם השפעה על האישיות הבוגרת שלנו לפי פרויד. אם התינוק נגמל מהשד בשלב מוקדם מדי או שצרכיו לא נענו כשורה הוא עלול לגדול להיות מבוגר תלותי, שמחפש אחר מילוי הצרכים שלא זכה לו בילדותו. אם הילד עבר הגנת יתר ולא נגמל מתי שהיה מוכן אז הוא גם יהפוך לתלותי ויחשוב שאחרים נועדו כדי לספק את צרכיו.
עוד מאמרים מעניינים על תופעת הסלולר לאור הוגים חשובים כפרויד ועוד:
Sometimes A Cell Phone Is Not Just A Cell Phone
Communication Theory/Propaganda and the Public